מהו ה"קדיש"?
"קדיש" הינו תפילה נעלית ביותר בה אנו מתפללים שיתגדל ויתקדש שמו של השם יתברך בעולם שברא, וישוב למלוך בגלוי על העולם, ויושיע את ישראל, ויקרב את ביאת המשיח במהרה.
לרוב גדולתה וקדושתה של תפילה זו, לא אומרים ומתפללים אותה בלשון הקודש [בעברית], אלא רק ב'ארמית' – שהיא לשון שהקב"ה שומע ומלאכי השרת אינם מבינים בה.
כמו כן אומרים את הקדיש רק כשיש עשרה יהודים גדולים [מעל גיל בר מצווה – 13] ביחד באותו מקום.

מהו "מפטיר"?
בשחרית של שבת מוציאים ספר תורה וקוראים את פרשת השבוע, הפרשה מתחלקת לשבעה קטעים, כאשר כל קטע נקרא על ידי אדם אחר [="העולה לתורה"], לפני הקריאה ואחריה מברך העולה לתורה את 'ברכת התורה'. לאחר תום עליית שבעת העולים לתורה עולה לתורה אדם נוסף והוא ה'מפטיר', המפטיר מברך גם כן בתחילה ובסוף וקורא בתורה שלשה פסוקים, ולאחר מכן מברך את ברכת הנביאים וקורא את ההפטרה מתוך ספר נביאים [או ספר הפטרות או מתוך החומש או תנ"ך, תלוי במנהגי העדות], ולאחר ההפטרה מברך ארבע ברכות. סך הכל שבע ברכות. ריבוי הברכות וכן קריאת ההפטרה מועילה מאד לנשמת הנפטר, בפרט אם אחרי ה'מפטיר' עושים גם כן 'השכבה' ומייחדים את הברכות והקריאה לטובת נשמת יקירינו.

כיצד מועיל הקדיש והמפטיר לנשמת יקירינו שנפטר?
חכמים זכרונם לברכה תקנו לומר קדיש על נפטרים, על פי מעשה המובא במדרש;
"פעם אחת פגע רבי עקיבא במת אחד שהיה מקושש עצים ונושאן על כתפו, אמר לו; בני, למה לך? אמר לו; רבי, כה משפטי כל הימים להביא באש של גהינם להיות נידון בה! אמר לו; ואין מי שיוכל להצילך מדין הצער?! אמר לו; אין מי שיצילני, אם לא שיאמר בני קדיש או יפטיר בנביא לכבוד השם בעבורי, ואם יעשה כן ידעתי כי זכותו תעמוד אלי ויגן בעדי! ויבוא רבי עקיבא ויגד זה לבנו של מת, ויעש ככל אשר אמר. לימים נגלה המת לרבי עקיבא פעם אחרת ויאמר לו; תנוח דעתך שהנחת את דעתי!"

מהי "השכבה"?
השכבה היא תפילה לטובת נשמת הנפטרים. בתפילה זו אנו מתפללים לבורא עולם; "המרחם על כל בריותיו הוא יחוס ויחמול וירחם על נפש רוח ונשמה של יקירינו שנפטרו בשם טוב מן העולם, רוח השם תניחנו בגן עדן הוא וכל בני ישראל השוכבים עמו בכלל הרחמים והסליחות".

מי אומר את הקדיש, המפטיר וההשכבה?
הצורה המובחרת ביותר היא שדווקא זרעו של הנפטר יאמרו עליו קדיש [וכפי שניתן לראות בהמשך בתשובת 'בנימין זאב'], וכן הדין במפטיר. אך השכבה כל אדם יכול לומר.
אמנם אם המנוח לא הותיר אחריו זרע של קיימא, או שזרעו וקרוביו אינם יכולים לומר עליו קדיש מכל סיבה שהיא – הפתרון הוא לשכור "איש הקדיש", שיאמר על הנפטר לכל הפחות קדיש אחד בכל יום, וכן מפטיר והשכבה בשבתות וכדו'.

האם ניתן ומועיל לשכור "איש הקדיש"?
בגדול ובקיצור - ודאי שמועיל! "איש הקדיש" ידאג שבמשך חודש שלם ברציפות, בכל יום - חול ושבת - יאמר קדיש עבור נשמת יקיריכם!
למעמיקים הוספנו גם הרחבה הלכתית - בקטן...
רבם של כל בני הגולה, הלא הוא מרן השולחן ערוך כבר הזכיר עניין זה בחיבורו 'בית יוסף' [על הספר 'ארבעה טורים'],  בטור יורה דעה סימן תג; "מצאתי כתוב... אחת הייתה זקנה שנח נפשה בעיר ולא עזבה בן ולא בת וקרוביה שכרו אחד שיאמר קדיש עבור נפשה ועל כן שלחו למורינו הרב ר יוחנן נשמתו עדן וכו'. עד כאן לשונו.
ובשו"ת 'בנימין זאב' [פוסק גדול מלפני כ400 שנה] כתב, שאמנם 'השכבה' שהיא תפילה לעילוי נשמת הנפטר – מועיל שיעשנה כל אדם, ואפילו אדם זר שאין לו כל קשר לנפטר, אך מכיוון שהקדיש אינו 'תפילה לעילוי נשמת הנפטר' אלא תפילה לגידול וריבוי כבוד השם יתברך בעולם, וכל מה שמועילה לנפטר זה רק מפני שהמצוות שעושים בני הנפטר מועילות לו באופן ישיר [זה נקרא 'ברא מזכה אבא' = הבן מזכה את האב. שכל המצוות שהבן או הבת עושים הרי הם מועילים באופן ישיר ומיידי לנשמת ההורים, אפילו אם לא אומרים 'לעילוי נשמת אבא/אמא', אלא עושים מצוות בסתם – הרי הם עומדים לזכות ההורים, שכן כל מציאות הילדים בעולם זה בזכות ההורים ואם כן כל מה שהילדים עושים זה כמו שההורים עושים בעצמם.] אם כן לא יתכן שיועיל הקדיש לנשמת נפטר אחר אלא לאביו ולאמו ולשאר בשרו. אך אדם אחר שאינו בן הנפטר או אחיו וכדומה – לא יועיל מה שהוא אומר קדיש עבור נשמות אינם קרוביו. אך אם זרעו של הנפטר 'שוכרים' אדם לומר קדיש – תעמוד לנפטר זכות זו שמקיימים בניו כאילו אמרו הם עצמם קדיש לטובת נשמתו. והביא דבריו ה'מגן אברהם' על השולחן ערוך אורח חיים סימן קל"ב. וכן כתב גם כן רבי יוסף חיים מבגדאד [בעל ה'בן איש חי'] בספרו 'תורה לשמה' [סימן תיב].

מי ראוי להיות "איש הקדיש"?
כל אדם השומר תורה ומצוות ומתפלל בצורה קבועה בבית הכנסת בציבור יכול להיות "איש הקדיש", וראוי לשכור לצורך זה אדם ירא שמיים שגם קובע עתים ללימוד תורה, ובכך להיות שותף בלימוד התורה שיהיה זה לעילוי נשמת יקירינו.

ומהו הדבר שהכי מועיל לנשמת יקירינו שהלכו לעולמם?
הדבר הכי הכי מועיל הוא לימוד תורה. כשלומדים תורה או מקיימים שיעור תורה במיוחד לעילוי נשמת המנוח – זהו הדבר שגורם את העונג הכי גדול שאפשר עבור נשמתו, ובזה עולה הוא ממדרגה למדרגה בגן עדן. ואם אחר הלימוד אומרים קדיש – הוא הנקרא "קדיש דרבנן" [קדיש של החכמים] והוא הקדיש המעולה ביותר, והמועיל ביותר לנשמת הנפטר.

מה עוד ניתן לעשות לטובת נשמת הנפטר?

לימוד משניות. המקובלים גילו לנו כי משנה מועילה לנשמת הנפטר, אותיות "משנה" הם אותיות "נשמה".
ב"איש הקדיש" תוכלו לתאם גם לימוד משניות בצורה מיוחדת ביותר; לימוד ח"י פרקי משניות בכל יום ע"י "איש הקדיש" שלכם, כך שבתוך חודש אחד תוכלו להגיש מתנה נפלאה לנפטר: ש"ס [ששה סדרי] משניות. המקסימום שניתן לעשות לטובת נשמתו